Le texte Le vocabulaire Les révisions
'Houline
Daf 105b
סוֹלֶדֶת בָּהֶן אֲבָל הַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן אֵין נוֹטְלִין בָּהֶן
Traduction
recoil [soledet] from the water’s heat. But if the hand recoils from it, one may not wash with it.
Rachi non traduit
סולדת. נכוית. אם היד סולדת בהן בטלו ונשתנו מתורת מים:
וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא אַחֲרוֹנִים אֵין נוֹטְלִין אֶלָּא בְּצוֹנֵן אֲבָל בְּחַמִּין לֹא אָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יַנַּאי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן אֲבָל אֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן נוֹטְלִין מִכְּלָל דְּרִאשׁוֹנִים אַף עַל פִּי שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בָּהֶן מוּתָּר
Traduction
And there are those who teach a version of this statement with regard to the latter clause of the baraita: For final waters, one may wash only with cold water, but one may not wash with hot water. Rav Yitzḥak bar Yosef says that Rabbi Yannai says: They taught that one may not use hot water only in a case where the water is so hot that the hand recoils from it, but if the hand does not recoil from it, one may wash with it. The Gemara comments: One can learn by inference from this version of the statement that in the case of first waters, even if the water is so hot that the hand recoils from it, it is permitted to use it for washing.
Rachi non traduit
איכא דמתני לה אסיפא. לא שנו דאחרונים בחמין לא:
מכלל כו'. דבהנך דאסר לאחרונים שרי לראשונים:
אֶמְצָעִיִּים רְשׁוּת אָמַר רַב נַחְמָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בֵּין תַּבְשִׁיל לְתַבְשִׁיל אֲבָל בֵּין תַּבְשִׁיל לִגְבִינָה חוֹבָה
Traduction
§ The baraita states that middle waters are optional. Rav Naḥman says: They taught this only with regard to washing the hands between one cooked dish and another cooked dish served at a meal. But between a cooked dish and cheese there is an obligation to wash one’s hands.
Tossefoth non traduit
לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל. אומר רבינו שמואל דמיירי בשניהם של בשר או שניהם של גבינה אבל בין תבשיל של בשר לגבינה שלפניו חובה אבל לגבינה של אחריו לא קאמר דאפילו בנטילת ידים אסור לאכול עד סעודה אחרת כדאמר לעיל אכל בשר אסור לאכול גבינה ואין נראה לר''ת דבין תבשיל לגבינה משמע תבשיל תחלה כדאמר לעיל כמה ישהה בין בשר לגבינה ולא כלום ופריך והא אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה אלא כמה ישהה בין גבינה לבשר כו' ועוד בין תבשיל לתבשיל בשניהם של בשר או של גבינה למה יש לו ליטול כלל ומפרש ר''ת דבין תבשיל לתבשיל היינו בין תבשיל דבשר לתבשיל של גבינה דכיון דאין הבשר והגבינה בעין וליכא אלא טעם לא החמירו שיהא חובה ליטול ידיו בינתיים ואינו אלא רשות אבל בין תבשיל דבשר לגבינה שהגבינה בעין חובה ויתכן פירוש זה אף לדברי האוסרין לאכול גבינה אחר בשר באותה סעודה אפי' בנטילה וקינוח:
אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה שֶׁמֶּלַח סְדוֹמִית יֵשׁ שֶׁמְּסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם אָמַר אַבָּיֵי וּמִשְׁתְּכַח כִּי קוּרְטָא בְּכוֹרָא אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי כָּל מִלְחָא מַאי אֲמַר לֵיהּ לָא מִבַּעְיָא
Traduction
§ The baraita further teaches that final waters are an obligation. Rav Yehuda, son of Rabbi Ḥiyya, says: For what reason did the Sages say that final waters are an obligation? It is because Sodomite salt is sometimes present, a small amount of which blinds the eyes. Since Sodomite salt could remain on one’s hands, one must wash them after eating. Abaye said: And this type of dangerous salt is present in the proportion of a pinch [korta] in an entire kor of regular salt. Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: If one measured salt between meals, what is the halakha? Must he wash his hands afterward? He said to him: It is not necessary to say this; he is certainly obligated to do so.
Rachi non traduit
שמלח סדומית יש. ואמרו חכמים על כל אכילתך אכול מלח וכיון דנגע במלח כי הדר יהיב ידו אעינים מסמא להו ולפיכך צריך לנטלן:
ומשתכחא כי קורטא בכורא. אינה מצויה אלא קורט בכור:
כל מילחא. מדד מלח כמו (שמות ט''ז:י''ח) וימודו בעומר וכלו בעומרא:
מאי. צריך ליטול אחריו או לא:
אָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא מָשׁוּ מַיָּא בָּתְרָאֵי עַל אַרְעָא מִשּׁוּם זוּהֲמָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּשָׁרְיָא רוּחַ רָעָה עֲלַיְיהוּ
Traduction
§ Abaye said: At first I would say that this halakha that one may not wash his hands with final waters over the ground is due to messiness. But the Master, Rabba, said to me that it is because an evil spirit rests upon the water and passersby are liable to be afflicted.
Rachi non traduit
משום זוהמא. שריחן מסריח ונראות מאוסות:
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא שָׁקֵיל מִידֵּי מִפָּתוּרָא כִּי נָקֵיט אִינִישׁ כָּסָא לְמִשְׁתֵּי שֶׁמָּא יֶאֱרַע דְּבַר קַלְקָלָה בַּסְּעוּדָה אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לְרוּחַ צְרָדָא
Traduction
And Abaye also said: At first I would say that the reason for this statement of the Sages that one should not take anything from the table when a person is holding a cup to drink, is lest a mishap occur at the meal, i.e., the one holding the cup might have wanted the item that was taken, and since he is unable to speak he will choke in his anger. But the Master subsequently said to me that it is because it is bad for one’s health, causing a spirit of pain in half his head, i.e., a migraine.
Rachi non traduit
למישתי. כשאדם שותה אין לוקחין כלום מלפניו:
דבר קלקלה. שמא יכעוס השותה שחפץ באותו דבר הניטל וכי יכעוס יסתכן ויחנק:
רוח צרדא. אשטורדישו''ן:
וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּשָׁקֵיל וְלָא מַהְדַּר אֲבָל מִשְׁקַל וְאַהְדּוֹרֵי לֵית לַן בַּהּ וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת אֲבָל תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת לֵית לַן בַּהּ וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא מִידֵּי דִּצְרִיךְ לִסְעוֹדְתָּא אֲבָל מִידֵּי דְּלָא צְרִיךְ לִסְעוֹדְתָּא לֵית לַן בַּהּ
Traduction
And we said that this practice is prohibited only if one takes an item from the table and does not put it back. But as for taking and putting back, we have no problem with it. And likewise, we said it is prohibited only if one takes the item beyond four cubits of the table. But if one leaves it within four cubits, we have no problem with it. And furthermore, we said this halakha only with regard to an item that is necessary for the meal. But in the case of an item that is not necessary for the meal, we have no problem with it.
Rachi non traduit
חוץ לארבע אמות. שמוציאו חוץ לארבע אמות של שולחן:
מָר בַּר רַב אָשֵׁי קָפֵיד אֲפִילּוּ אַאֲסִיתָא וּבוּכְנָא דְּתַבְלֵי מִידֵּי דִּצְרִיכִי לִסְעוּדְתָּא
Traduction
The Gemara relates that Mar bar Rav Ashi was particular not to remove any object from the table when someone was holding his cup in hand, even with regard to a mortar [asita] and pestle [bukhna] for spices, like all items that are necessary for the meal.
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּכָנְשִׁי נִשְׁווֹרָאָה מִשּׁוּם מְנַקֵּירוּתָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לְעַנְיוּתָא
Traduction
And Abaye further said: At first I would say that this practice that people collect the crumbs of bread after a meal is due to cleanliness. But the Master subsequently said to me that it is because leaving them is bad for, i.e., it can increase, a person’s vulnerability to poverty.
Rachi non traduit
דכנשי נשווראה. שמכבדין פירורי אוכלין מן הבית:
מנקירותא. לנקר הבית נקיון:
הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה מְהַדַּר עֲלֵיהּ שָׂרָא דְּעַנְיוּתָא וְלָא הֲוָה יָכֵיל לֵיהּ דְּקָא זְהִיר אַנִּשְׁווֹרָא טוּבָא יוֹמָא חַד כְּרַךְ לִיפְתָּא אַיַּבְלֵי אֲמַר הַשְׁתָּא וַדַּאי נָפֵל בִּידַאי בָּתַר דְּאָכֵיל אַיְיתִי מָרָא עַקְרִינְהוּ לְיַבְלֵי שְׁדִינְהוּ לְנַהֲרָא שַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר וַוי דְּאַפְּקֵיהּ הָהוּא גַּבְרָא מִבֵּיתֵיהּ
Traduction
The Gemara relates: There was a certain man who was pursued by the ministering angel of poverty, but the angel was unable to impoverish him, as he was exceptionally careful with regard to crumbs. One day that man broke his bread over grass, and some crumbs fell among the blades of grass. The angel said: Now he will certainly fall into my hands, as he cannot collect all the crumbs. After the man ate, he brought a hoe, uprooted the grass, and threw it into the river. He subsequently heard the ministering angel of poverty say: Woe is me, as that man has removed me from my house, i.e., my position of comfort.
Rachi non traduit
מהדר אבתריה שרא דעניותא. שר הממונה על העניות היה רודף ללוכדו ולהביאו לידי עניות:
איבלי. על עשבים שבאפר:
נפל לידאי. שלא יוכל ללקט הפירורין מבין העשבים ויהו למדרס רגלים ואלכדנו בכך:
שמעיה. ההוא גברא לההוא שרא:
דקאמר ווי דאפקיה מביתיה. הוציאני זה ממקום מנוחתי:
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא שָׁתֵי אוּפְיָא מִשּׁוּם מְאִיסוּתָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לְכַרְסָם מִישְׁתְּיֵהּ קָשֵׁה לְכַרְסָם מִינְפַּח בֵּיהּ קַשְׁיָא לְרֵישָׁא מִדְחֲיֵיהּ קַשְׁיָא לְעַנְיוּתָא מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ לְשַׁקְּעֵיהּ שַׁקּוֹעֵי
Traduction
And Abaye said: At first I would say that this practice that people do not drink the foam from the top of a beverage is followed because it is repulsive. But the Master said to me that it is followed because it is bad for one’s vulnerability to catarrh. The Gemara comments: Drinking it is bad for catarrh, while blowing off the foam from the drink is bad for head pains, and removing it with one’s hand is bad for poverty. If so, what is its remedy? How may one drink? He should sink the foam inside the beverage and then drink it.
Rachi non traduit
אופיא. אשקומ''א:
לכרסם. רירין הבאין מן החוטם:
מדחיה. בידו לצדדין:
לישקעיה שקועי. בתוך המשקה עד שיכלה מאליו:
לְכַרְסָם דְּחַמְרָא שִׁיכְרָא דְּשִׁיכְרָא מַיָּא דְּמַיָּא לֵית לֵיהּ תַּקַּנְתָּא וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי בָּתַר עַנְיָא אָזְלָא עַנְיוּתָא
Traduction
The Gemara notes: The treatment for catarrh caused by the foam of wine is beer; the treatment for catarrh caused by the foam of beer is water; and for catarrh caused by the foam of water there is no remedy. And this is in accordance with the adage that people say: Poverty follows the poor. Not only does a pauper have nothing to drink other than water, but there also is no treatment for the disease caused by his beverage.
Rachi non traduit
לכרסם דחמרא. שבא לו מחמת אופיא דחמרא:
שכרא. רפואתו לשתות שכר:
לכרסם דשכרא. שבא מחמת אופיא דשכרא לישתי מיא:
בתר עניא. זה שלא היה לו אלא מים לשתות:
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא אָכְלִי יַרְקָא מִכִּישָׁא דְּאָסַר גִּינָּאָה מִשּׁוּם דְּמִיחֲזֵי כְּרַעַבְתָנוּתָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לִכְשָׁפִים
Traduction
And Abaye said: At first I would say that the reason for this practice that people do not eat vegetables from a bundle tied by the gardener is because it has the appearance of gluttony, as he does not wait to untie the bundle to eat. But the Master said to me that it is because it is bad for one’s vulnerability to witchcraft.
Rachi non traduit
מכישא דאסר גינאה. שאין מוציאין שום או כרישין מאגודה שאוגדין מוכרי ירק לאוכלו:
כרעבתנותא. שאין יכול להמתין עד שיתירנו:
לכשפים. הרואה אותו יכול לעשות לו כשפים והנשמר ממנו אין כשפים נוחין לחול עליו:
רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא הֲווֹ קָאָזְלִי בְּאַרְבָּא אֲמַרָה לְהוּ הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא אוֹתְבַן בַּהֲדַיְיכוּ לָא אוֹתְבוּהָ אֲמַרָה מִלְּתָא אֲסַרְתַּהּ לְאַרְבָּא אֲמַרוּ אִינְהוּ מִילְּתָא שַׁרְיוּהָ אֲמַרָה לְהוּ מַאי אֶיעְבֵּיד לְכוּ דְּלָא מְקַנַּח לְכוּ בְּחַסְפָּא וְלָא קְטִיל לְכוּ כִּינָּה אַמָּנַיְיכוּ וְלָא אֲכִיל לְכוּ יַרְקָא מִכִּישָׁא דְּאָסַר גִּינָּאָה
Traduction
The Gemara relates: Rav Ḥisda and Rabba bar Rav Huna were traveling on a boat. A certain matron said to them: Seat me together with you on the boat, but they did not seat her alongside them. She said something, an incantation, and thereby tied the boat to its spot so that it could not move. They too said something and thereby released it. That matron said to them: What can I do to you? Witchcraft has no power over you, as after attending to your bodily functions, you do not wipe yourselves with an earthenware shard, and you do not kill a louse that you find on your garments, and you do not eat vegetables from a bundle tied by the gardener.
Rachi non traduit
מטרוניתא. נכרית:
אותבן בהדייכו. הושיבוני עמכם בספינה:
אמרה מילתא. לחש של מכשפות:
אסרתה לארבא. שלא זזה ממקומה:
אמרי אינהו מילתא. אף הן היו בקיאין בדבר ועושין להציל עצמם מיד המכשול. ואיכא דאמרי שאמרו שם ולא מוכחא מילתא:
מאי איעבד לכו. שאין מכשפות שולטת בכם שאתם נשמרין מכל דבר הקשה להן:
דלא מקנח לכו בחספא. אין אתם מקנחין עצמכם בחרס בבית הכסא ואין אתם הורגין כינה במלבושכם:
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא אָכְלִי יַרְקָא דִּנְפַל (אַתַּכָּא) [מִתַּכָּא] מִשּׁוּם מְאִיסוּתָא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּקָשֶׁה לְרֵיחַ הַפֶּה וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּלָא יָתְבִי תּוּתֵי מַרְזֵיבָא מִשּׁוּם שׁוֹפְכִים אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דִּשְׁכִיחִי מַזִּיקִין
Traduction
And Abaye said: At first I would say as follows: The reason for this practice that people do not eat vegetables that fell on the table is because it is replusive. But the Master said to me that it is because it is bad for halitosis. And Abaye said: At first I would say that the reason for this practice that people do not sit under a gutter is because of the waste water that pours out of it. But the Master said to me that it is because demons are commonly found there.
Rachi non traduit
מרזיבא. צינור המקלח מים מן הגג:
שופכין. שמא ירדו עליו מים מאוסין המקלחים מתשמיש המשתמשין על הגג ושופכין מי תשמיש והן באין לצינור:
הָנְהוּ שָׁקוֹלָאֵי דַּהֲווֹ דָּרוּ חָבִיתָא דְּחַמְרָא בְּעוֹ לְאִיתְּפוֹחֵי אוֹתְבוּהָ תּוּתֵי מַרְזֵיבָא פְּקַעָה אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי אַפֵּיק שִׁיפּוּרֵי שַׁמְּתֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי תַּעֲבֵיד הָכִי אֲמַר לֵיהּ הֵיכִי אֶעֱבֵיד כִּי אוֹתְבֵיהּ בְּאוּנַּאי
Traduction
The Gemara relates: There were certain porters who were carrying a barrel of wine. When they wanted to rest, they placed it under a gutter and the barrel burst. They came before Mar bar Rav Ashi, who brought out horns and had them blown as he excommunicated the demon of that place. The demon came before Mar bar Rav Ashi, and the Sage said to it: Why did you do this? The demon said to him: How else should I act, when these men place a barrel on my ear?
Rachi non traduit
שקולאי. נושאי משאות בשכר:
פקעה. ששברה המזיק:
שמתיה. למזיק:
דאותביה באונאי. הושיבוה באזני שהייתי ישן שם:
אֲמַר לֵיהּ אַתְּ בְּדוּכְתָּא דִּשְׁכִיחִי רַבִּים מַאי בָּעֵית אַתְּ הוּא דְּשַׁנֵּית זִיל שַׁלֵּים אֲמַר לֵיהּ הַשְׁתָּא נָמֵי לִיקְבַּע לִי מָר זִימְנָא וְאֶפְרַע קְבַע לֵיהּ זִימְנָא כִּי מְטָא זִימְנָא אִיעַכַּב כִּי אֲתָא אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי לָא אֲתֵית בְּזִמְנָךְ אֲמַר לֵיהּ כֹּל מִילֵּי דִּצְיִיר וַחֲתִים וּכְיִיל וּמְנֵי לֵית לַן רְשׁוּתָא לְמִשְׁקַל מִינֵּיהּ עַד דְּמַשְׁכְּחִינַן מִידֵּי דְּהֶפְקֵרָא
Traduction
Mar bar Rav Ashi said to it: What are you doing in a place where many people are found? You are the one who deviated from the norm; go and pay them the value of the barrel of wine. The demon said to him: Let the Master now set a time for me, so that I can find the money, and I will pay. Mar bar Rav Ashi set a time for his payment. When that time arrived, the demon delayed in coming to pay. When the demon eventually came, Mar bar Rav Ashi said to it: Why did you not come at the time set for you? The demon said to him: With regard to any item that is tied up, or sealed, or measured, or counted, we have no authority to take it. We are unable to obtain money until we find an ownerless item. For this reason, it took him a long time to find enough money to pay for the barrel.
Rachi non traduit
דצייר וחתים. כלומר באחד מכל אלו אין לנו רשות:
וְאָמַר אַבָּיֵי מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא הַאי דְּשָׁדֵי מַיָּא מִפּוּמָּא דְּחַצְבָּא מִשּׁוּם צִיבְתָּא אֲמַר לִי מָר מִשּׁוּם דְּאִיכָּא מַיִם הָרָעִים
Traduction
And Abaye said: At first I would say that this practice that people pour out a little water from the mouth of a pitcher before drinking from it is followed because of twigs it might contain. But the Master said to me that it is followed because there are foul waters in the pitcher.
Rachi non traduit
דשדו מיא. השותה בכד שופך תחלה מן המים לארץ:
משום ציבתא. קסמין וקשין שעל פני המים:
מים רעים. פעמים ששתה מהן שד וזו תקנתן:
הָהוּא בַּר שֵׁידָא דַּהֲוָה בֵּי רַב פָּפָּא אֲזַל לְאֵתוֹיֵי מַיָּא מִנַּהֲרָא אִיעַכַּב כִּי אֲתָא אֲמַרוּ לֵיהּ אַמַּאי אִיעַכַּבְתְּ אֲמַר לְהוּ עַד דְּחָלְפִי מַיִם הָרָעִים אַדְּהָכִי
Traduction
The Gemara relates: There was a certain son of a demon that was in Rav Pappa’s house as a servant. It went to bring water from the river, and it delayed in returning. When it came, the members of Rav Pappa’s household said to it: Why did you delay? It said to them: I waited until the foul waters passed. In the meantime,
Rachi non traduit
דהוה בי רב פפא. שהיה משמשו:
עד דחלפי מים הרעים. ששתו המזיקין מהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source